באיזה אופן ניתן לפנות משולחן שבת את הפסולת/להחזיר האוכל הנותר באופן שלא לעבור על איסור בורר? כמו כן, אילו סוגי מגבונים מותרים בשבת לצורך ניקוי טינוף? תודה רבה

הרב אופיר מלכא שליט"א התייחס לנושאים אלו בספריו:

א. פינוי אוכל ופסולת מהשולחן (הליכות שבת חלק א, פרק כד, תשובות ה, לב, לו, לז):

1] כשלא ישתמש בדבר הנברר, כגון שמוציא את הלחם על מנת לזורקו באופן מכובד בתוך שקית: מעיקר הדין אין בזה משום בורר, כי אין זה "אוכל מפסולת" אלא "פסולת מפסולת". ואף על פי שיש חולקים, אבל לצורך כבוד הפת ניתן להקל.
2] אך אם יאכל מחר את האוכל שבורר, אסור לברור ולהחזיר לסיר. אך ישנם אופנים שהדבר מותר:
אם השאריות אינם מעורבות: איסור בורר הוא בדבר הנראה לאנשים כתערובת, אבל אם האורז נמצא בצד השני של הצלחת ולא נראה כמעורב עם האפונה, אין כאן כלל איסור בורר ומותר לשים כל מאכל בסיר שלו.
אופן שני: אם יקח באופן שאין הוא בורר כלל: כגון שלוקח את המין האחד עם קצת מהמין השני, כגון אורז עם פס אפונה הסמוך לו ואז מותר להחזיר לסיר, מכיון שלא ברר כלום, אלא לקח את כל מקום התערובת בבת אחת.
אופן נוסף: אם משתמש מיד בדבר שברר. כגון מזלג המעורב עם האוכל שבצלחת והוא לוקח את המזלג על מנת לפנות את האוכל מהצלחת.

ב. מטליות לחות (הליכות שבת חלק א, פרק כה, תשובה ב):

כל מטלית שיצאו ממנה מים על ידי שימושו, אסורה לשימוש בשבת. ואפילו אם יש חברה שלא נותנת הרבה מים במגבונים, אבל המים מחלחלים למטה ותיתכן כמות נוזלים גדולה במגבונים שבתחתית האריזה. ומכיון שקשה להגדיר את הדברים בכתב, יש לכתחילה להשתמש באמצעי שטיפה במים ולקנח עם טישו יבש, כגון שפריצר לשירותים או מתז לניקוי התינוק. אם אין לו אמצעי שטיפה, יקח מערב שבת כמות מגבונים ויסחט אותם היטב ויכניס לשקית, על מנת לשמור על לחותם, ובשבת יקנח בהם בנחת ולא בחוזקה.