חימום לח שנצטנן בשבת

א. מאכל יבש שנתבשל כל צרכו ונצטנן, מותר לחממו בשבת באופן שאין בו משום מיחזי כמבשל, דאין בישול אחר בישול ביבש. אבל דבר לח מבושל כל צרכו שנצטנן נחלקו הראשונים אם יש בחימומו איסור דאורייתא, ולמעשה פסק השו''ע שיש בישול אחר בישול בלח שנצטנן.
ב. דעת השו''ע שכל תבשיל לח שירד מחום של יד סולדת בו, הרי זה נחשב שנצטנן ואסור לחממו, וכך נוהגים בני ספרד. ודעת הרמ''א שכל תבשיל לח שלא נצטנן לגמרי אין בו איסור בישול ומותר לחממו בשבת, ורק אם נצטנן לגמרי אסור.
ג. סיר חמין [צ'ולנט] או מרק שהורידוהו מהפלטה ורוצים להחזירו אחר זמן, לבני אשכנז מותר להחזירו אם נעים לאוכלו מחמת חמימותו. ולבני ספרד מותר להחזירו רק אם לא ירד חומו לפחות מיס''ב שהוא 71 מעלות לחומרא, והיינו שקשה לאוכלו מחמת חומו, ויכול לבדוק כן ע''י טעימה בכף מהמרק או החמין, ואם רואה שקשה לאוכלו מותר להחזירו.
ז. מותר לבן ספרד לומר לבן אשכנז שיחמם עבורו לח שלא נצטנן לגמרי, משום דגם בני ספרד מודים שמותר לבני אשכנז לחמם לח שנצטנן, דמנהג בני ספרד כהשו''ע ומנהג בני אשכנז כהרמ''א.