הלוויית המת והלינה
האם אפשר להלין את המת
מי שנקבע מותו אין להתעכב מלקוברו עד למחרת, משום שכל המלין את מתו עובר בלא תעשה שנאמר כי "קבור תקברנו". וצריך להזדרז ולקוברו בו ביום, ומצוה להקדים ולקוברו. אבל אם מלין המת לכבודו בכדי להביא לו ארון ותכריכים, וכן כדי שיבואו קרוביו מחוץ לעיר, או שהמת היה תלמיד חכם, מותר לדחות את ההלויה כדי שיבאו הרבה אנשים לכבוד המת, ואם יכולים בני המשפחה להגיע בעוד הלילה להלויה יש לעשות השתדלות גדולה מאוד שלא להלין את המת, ואפילו אם אשתו מתעקשת לקוברו רק למחרת אין להתחשב בדעתה, ויש להסביר לה שהדבר מזיק לנשמת הנפטר שידבקו בו כוחות הטומאה, והזריזות בזה מצילתו מרדת שחת. ובירושלים הקפידו מאוד בשנים קדמוניות עד היום, להזהר יותר שלא להלין את המת כלל. ובפרט שלדעת הרמב"ן בארץ ישראל יש לאו מיוחד "ולא תטמא את אדמתך". (יעויין בשו"ע יו"ד סי' שנז ס"א. וכן בילקו"י אבילות מהדורת תשס"ד עמ' רא)
דוד בלמס
