בענין צביעה כימית בשבת – כפית המשנה צבע במים חמים : שאלה. קנינו כפית שמחליפה צבע כשנוגע בה מים חמים, מטרת הדבר לצורך מדידת החום, אם המרק והאוכל חמים מדאי, שלא יתן לתינוק לאכול מהן, וכשמתקרר במקצת משתנה הצבע ואז יודע שאפשר להאכיל את התינוק. האם מותר להשתמש עמה בשבת.

נידון זה של דברים המחליפים את צבעם בשבת, יש להעמידו בג' אופנים. א. כשעושה מעשה בידים לשנות את הצבע, כגון הכפית הנ"ל, וכן מצוי בבקבוקי תינוקות שברגע שהטמפטורה מגיעה למעלה מסוימת משתנה צבע הבקבוק או שנראית בה כיתובית או תמונה, וכן הוא בכוס תמונה, שיש תמונה שמתגלית על ידי מים חמים. ב. כשעובר ממקום למקום וגורם לצבע להשתנות וכמו שדנו הפוסקים גבי משקפיים המשנות צבע בשמש אם מותר לילך עמם בשבת במקום שיש שמש, יעויין ביחוה דעת ח"ב סי' מ"ז שהתיר במשקפים משום שנעשה מאליו. ועי' אגרות משה או"ח ח"ג סי' מ"ה, ושו"ת שבט הלוי ח"ד סי' כ"ג. ג. כשעובר למקום אחר ששם ניכר הצבע יותר, וכגון שעון שיש לו מחוגים הזוהרים בחושך, והוא הולך עמו למקום שיש חושך. ובזה נראה פשוט להתיר שהרי אין כאן שינוי צבע אלא אור שאינו ניכר אלא בחושך, וכ"מ בארחות שבת בדומה פט"ו הערה צ"ו, ודוק שם.
והנה בדין כוס שע"י המים החמים ניכרת התמונה, יעויין בהליכות שבת ח"א פל"ט אות ב' שדן מב' טעמים לאסרו. א. מדין כותב, ואף דהוי כתיבה לזמן, וכמבואר בסי' ש"מ ס"ד לאסור אף כתיבה לזמן. ב. מדין צובע, וע"פ מש"כ בפשיטות בספר שולחן שלמה סי' שי"ח אות י"ג – ה' ששייך צובע אף בצביעה כימית, וע"כ אסר במיני בדיקות שע"י נתינת החומר בהם משתקף הצבע האחר, ומסיק שיש בזה משום צובע.
ובשו"ת מעשה חושב ח"ח סי' ט' דן להתיר מדין צובע שהרי הצבע נוצר מעצם החפץ ולא מצינו אלא צובע על ידי דברים אחרים, ועוד מוכיח משריפת עצים שאף שמשתנה הצבע מ"מ לא חשבי' ליה צובע.
ויש להבין, דלא מצינו אינה ראיה, דלא היה שייך אלא באופן הנ"ל אבל כהיום שנתחדש לנו מציאות זו מהיכי תיתי שאין להחשיבו כצבע, ובסברת הדבר אין מקום לחלק כלל. ובפרט שכאן אין ברור שזה מחמת עצמו שהרי אין חומר עצמי אלא שנתנו בו חומרים אלו הגורמים לו לשנות צבעו. ובמה שהוכיח משריפה של עצים אינו דומה כלל, שהרי הצבע הוא שינוי טבעי ואינו נחשב כלל כשינוי צבע, משא"כ כאן שהוא שינוי מהותי וכל מה שנעשה זהו בשביל הצבע, ועוד יל"ע בדומה, שכאן כל המעשה הוא מעשה בידיים, ואינו נחשב כפסיק רישיה. וע"כ נראה מבואר היטב דעת מרן הגרש"ז, לאסור, ודלא כהנ"ל. וכ"מ בשמירת שבת כהלכתה פ"מ ה"ב, לאסור אף בצביעה כימית.
ומעתה בנידון דידן שזהו רק שינוי צבע בעלמא ולא נעשה צורה אין כאן איסור משום כותב, אבל מדין צובע ודאי שייך בזה ואין להשתמש בכפית זו בשבת. ושוב שמעתי שנשאל בזה מו"ר הג"ר אופיר מלכא, והשיב שיש לאסור זאת וכנ"ל. ושאלו מאי שנא ממשקפים, והשיב שבמשקפים אין הוא עושה את הצביעה ואינו אלא יוצא לחוץ, וממילא נצבעים המשקפים, אולם כאן הוי מעשה בידים.
מסקנת הדברים: אין להשתמש בכפית שמשנה את הצבע בשבת ע"י שינוי בטמפרטורת החום וכדומה. וכן כוס שמתגלית התמונה ע"י מים חמים, או בקבוק תינוק שבטמפרטורה מסויימת מופיעים עליו צורות וכדומה. אבל לצאת במשקפיים שמשנות את צבען בשמש כתב ביחוה דעת להתיר. וכל שכן שמותר ללכת עם שעון שיש בו מחוגים זוהרים למקום שיש בו חושך.