בענין אולם "אחוזת דניאל" היושב על גבול נתיבות ומועצה אזורית שדות נגב, מה הנכון לכתוב בכתובה נתיבות או מ.א. שדות נגב.

לענ"ד הנכון לכתוב "נתיבות" ולא "מועצה אזורית שדות נגב".

הנה הגבול בין נתיבות למ.א. שדות נגב עובר ממש בתחום האולם עצמו, והיא מובלעת של העיר נתיבות, ואין כל תוואי שטח המראה את סופה של נתיבות ותחילתה של שדות נגב. ומעבר לכך, נקרא בפי כל האנשים וגם בעלי האולם מפרסמים עצמם כנתיבות. ועיין בב"ש (סי' קכח סק"א) שהביא דברי מהר"י ווייל דתוך עיבורה של עיר כעיר. ובפת"ש שם הביא דהפנים מאירות (ח"ב סי' פב) נשאל על רחוב היהודים חוץ לעיר, והשיב דאם אין לו שם בפנ"ע, ויש רצף בתים עד עיבורה של עיר – גם אם בתי היהודים מחוץ לעיבור – ניתן לכתוב שם העיר. אך חוץ מעיבורה של עיר אין לכתוב שם העיר. אך בס' גט פשוט (סוס"ק כו) כתב דרבינו שמשון (תשו' מיימוני נשים סי' כב הו"ד בב"י) ובס' בנימין זאב (סי' קה הו"ד בפת"ש סי' קכח סק"א) הקלו בגט שנכתב בכפרים הסמוכים לעיר וכתב שֵם העיר דכשר – כל שהוא תוך תחום שבת. וכתב שם שרבינו שמשון ומהר"י ווייל והבנימין זאב הפריזו להקל דאפילו חוץ לתחום איקרי ע"ש העיר. אולם מדברי המרדכי משמע דרק תוך תחומה של עיר חשיב עיר, ויש לחוש לדבריו לכתחילה, ובדיעבד יש לסמוך להקל תוך תחום שבת. ועוד הביא הפת"ש תשו' מהרי"מ מבריסק (סיק כח) שכשנבנה איזה בתים מחוץ לעיר אף חוץ לעבורה של עיר איזה מחוז – נקרא על שם העיר, ע"כ. ובנד"ד הוא ממש בעיבורה של עיר.

ועיין באג"מ (אבהע"ז ח"ד סי' ק) שכתב, "בענין עיר קטנה הסמוכה לעיר גדולה ונקראת בשם העיר הגדולה. והנה בדבר פייקסוויל שהוא ממש עיר אחת עם באלטימאר ממש בלא שום הפסק, צדקת שצריך לכתוב שם באלטימאר – אף שיש שם שופטים ושוטרים אחרים מצד המדינה שלא מעיר באלטימאר, מאחר שעכ"פ עיר אחת היא, ובפרט שהיא נקראת אצל אינשי בשם באלטימאר יותר מכפי שנקראת פייקסוויל, וגם על מכתבים השלוחים ע"י הבי דואר לשם כותבים הרבה באלטימאר. ויותר מזה חזינן שבבראנקס כותבים נוא יארק מתא כמו בתוך עיר נוא יארק, אף שנקראת כמדומה בראנקס יותר מנוא יארק וגם יש לה מועצה (בארא פרעזידענט) בפני עצמה, ומ"מ כותבין נוא יארק ואין מזכירין כלל בראנקס – מטעם שהוא עיר אחת עם נוא יארק ושֵם נוא יארק איכא גם עליה. וכ"ש פייקסוויל שנקראת יותר באלטימאר מפייקסוויל שצריך לכתוב באלטימאר ולא להזכיר כלל פייקסוויל", עכ"ל. וכן הוא אצלנו, אף שמשלמים ארנונה לשדות נגב, מ"מ כיון שהיא "עיר אחת" ברצף עם נתיבות, ובתוך עיבורה של עיר, ונקראת בפי כו"ע בשם נתיבות – כך יש לכתוב לכתחילה.

ולגערת הרב עורך החופה שהיה עליו לתקן ולקיים, הנה גם אם דעתו שיש לכתוב לכתחילה מועצה אזורית שדות נגב, מ"מ הא כתבו התוס' על דברי הגמ' גיטין (פ.) "כדאמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי יתביתו בשילי כתובו בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני, וכי יתביתו בהיני כתובו בהיני ואע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי", "ואור"י דאלו שתי מקומות סמוכין הן זה לזה... מ"מ בשאר שטרות אם כתב שילי בהיני כשר". וכל שכן בנד"ד כנז"ל, שהיה עליו להשאיר כמות שהוא ולא לתקן ולקיים ואח"כ לגעור בכב'.

ואחר זמן שלחו לי תשו' כת"י הרב ציון קדוש מנתיבות שאף הוא העלה כך, והביא שכ"כ הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי איש (אבהע"ז ח"א עמ' 112) וז"ל, "נשאל רבינו על אולם שמחות הסמוך לעיר נתיבות, ותושבי המקום קוראים למקום נתיבות, אך למעשה האולם ואזור תעשיה משתייכים לרשות אחרת באזור, הנקראת "שדות נגב". והורה רבינו בכל זאת בכתובה לכתוב נתיבות", עכ"ל. ועוד כתב שם, שכן אמר לו הגרש"א שטרן שליט"א לכתוב נתיבות. וכן דיבר בזה עם הגר"א בר שלום שליט"א, והודה לדבריו, ואמר שיתקן במהדורה הבאה (דלא כמש"כ בעמ' תקמ).