היוצא למלון לכל ימי הפסח כיצד ינהג עם חמצו? אדם שנוסע לכל ימי הפסח לבית מלון וכדו', האם יוכל לפטור את עצמו מבדיקת חמץ על ידי מכירתו לגוי, והאם יש חילוק בין מכירת החמץ עצמו בלבד, לבין מכירת או השכרת מקום שהחמץ נמצא בו.

העוזב את ביתו לפני יד' בניסן, ומוכר חמצו לנכרי, ישייר חדר אחד שבו לא ימכור את החמץ, ויבדקנו בברכה בליל יד'.
נכון יותר שישכיר (ולא ימכור) את ביתו לגוי. אך כיון שיש אומרים שעל ידי זה תו אין עליו חיוב בדיקה, ועל כל פנים פטור מספק ולא יברך, לכן לכתחילה גם בזה ישאיר חדר אחד שלא ישכירהו, ויעשה בו בדיקת חמץ בברכה.
ואם עוזב קודם ליל יד', אזי אם יתגורר בחדר במלון או בצימר וכד', ומוכר חמצו שבביתו, ודאי שמחויב לבדוק חדרו שבמלון בברכה, אך אם מתארח אצל קרוביו, אזי כיון שיש אומרים שאין יוצא בבדיקת מארחו, יבדוק בלילה הסמוך קודם ליציאתו בלי ברכה (פס"ת שם מדיליה). ויש אומרים, שעדיף שישכיר את החדר ממארחו, ויבדקהו שם בברכה.
והרוצה לצאת דעת החולקים ששכירות זו אינה מועילה, יצא חובת הברכה בברכת מארחו, או שימנה את מארחו כשליח לבדוק בחדרו.