שלום וברכה ומועדים לשמחה. האם אפשר בזמננו לנהוג למעשה מה שכתוב בסימן קסד להתנות על נטילת ידיים לכל היום ובמיוחד כשיוצא לטיולים וכדומה? האם יש פרטים מיוחדים בזמנינו כדי לנהוג למעשה?

שלום וברכה.

התנאים בזה הם רבים, ובד"כ א"א לעמוד בתנאים אלו, ולכן לא עושים את העצה הזו.

זהו סיכומו של הפסקי תשובות שם:

וסיכום הענין עפ"י המבואר בדבריו כן הוא: בשעת הדחק גדול וכגון שיוצא לדרך או לאיזה מקום ואין באפשרותו לקחת עמו מים ויודע שגם שם לא יהיה לו מים ואף לא בד' מילין לפניו, ואין באפשרותו להסתפק באכילת מיני מזונות ושאר מאכלים שאינם צריכים נטילה מחמת מצב בריאות מסויים, וכ"ש שלא לאכול כלל לא יהיה באפשרותו, יטול ידיו לפני יציאתו לדרך, ויברך ענט"י, ויאכל כביצה פת, ויברך1 ברהמ"ז, ולפני שנוטל ידיו יאמר "בנטילה זו אהיה מותר לאכול כל היום". וכמו"כ יוכל בשעה שנוטל ידיו בבוקר בקומו ממיטתו, או בשאר שעות היום לאחר שיוצא מביהכ"ס, ליטול ידיו עפ"י כל כללי ההלכה לנטילת פת, ויאמר לפני הנטילה כנ"ל, ולא יברך על נטילת ידים, ויועיל אף על פי שאינו אוכל מיד אחר נטילה זו פת.

ועל סמך נטילה זו יוכל לאכול לחמו במשך כל שעות היום כל זמן שאין לו מים, ובתנאי שלא הסיח דעתו משמירה על ידיו בנקיות, והיינו שלא נגע בטינוף ובמקומות המכוסים שבגופו, ולא ישן, ולא עשה צרכיו, וכיון שקשה מאד ליזהר כל הזמן משמירה על ידיו רצוי שילביש כפפות על ידיו עכ"ד עי"ש.