מי שהתחיל ברכה רביעית במילה "אתה" על דעת לומר "אתה חונן", כיצד עליו לנהוג?

אם חשב שהוא יום חול (ויצויר רק באופן שהוא קצת שיכור) והתחיל על דעת להתפלל תפילת חול, ומיד כשאמר תיבת "אתה" נזכר שהוא שבת (קודם שאמר תיבת "חונן"), נחשב כהתחיל בשל חול וגומר אותה ברכה וממשיך "אתה קדשת".
אלא שנחלקו הפוסקים אם דין זה הוא בכל תפילות שבת או רק בתפילת שחרית של שבת:
דעת הבית יוסף (ד"ה וכתוב בתרומת) דין זה הוא לא רק בתפילת שחרית (שמתחיל בה של שבת ב"ישמח משה") אלא גם בתפילת ערבית ומנחה (שבלאו הכי מתחיל בהם בתיבת "אתה"), דכיון שכוונתו הייתה לשם תפילת חול נחשב כהתחיל בשל חול ולכן צריך לסיים אותה ברכה.
אולם לדעת המג"א (סק"ג) דין זה הוא רק בתפילת שחרית אך בתפילת ערבית ומנחה אינו מסיים הברכה אלא ממשיך בשל שבת, היות ואינו ניכר בדיבורו שהתחיל בשל חול לפי שבלאו הכי מתחיל בתיבת "אתה" ("אתה קידשת" או "אתה אחד"), וכן פסק המשנ"ב (סק"ו), וכך ההלכה אף לבני ספרד מחמת סב"ל כנגד דעת מרן השו"ע (בא"ח תולדות ש"ש ס"י, כה"ח אות י"ב, אול"צ פי"ט ס"א ובחזו"ע שבת א' עמוד שמ"ו. וע"ע בילקו"י מהדורת תשנ"א עמוד רכ"א. וחזר בו במהדורות החדשות לפסוק כמרן אביו זצוק"ל בחזו"ע).
ואם יודע שהיום שבת ושלא בכונה נתקל בלשונו מחמת הרגלו בתפילת החול והתחיל בתיבת "אתה", מסיים בשל שבת אף אם נמצא בתפילת שחרית שאינה פותחת ב"אתה" .
יש לציין שברוב ככל הפעמים נחשב נתקל בלשונו שהרי כולם יודעים שהיום שבת ורק מחמת הרגלו בתפילת חול התחיל אתה, למעט מקרים בודדים כגון שהיה קצת שיכור (יעוי' בסימן צ"ט ס"א באיזה אופנים מותר לו להתפלל לכתחילה ובדיעבד, ובמה שכתבנו בזה בהליכות מועד פורים - מהודרה קמא עמוד קע"ה - קע"ו), או שנרדם לפני תחילת העמידה ומתפלל כשהוא מנומנם.
אולם אם כבר אמר תיבת "אתה חונן" מסיים אותה ברכה (וממשיך אח"כ בשל שבת), כיון שאז ניכר מתוך דיבורו שהוא לשם תפילת חול (שו"ע סימן רס"ח ס"ג)