אם אפשר כמה שאלות בדיני החזרה ונתינה על האש בשבת, מקווה שלא באורך מדי א. אני משתמש בבלעך בשבת ורציתי לשאול לגבי ההיתר להניח על גבי קדירה ריקנית שהמ"ב מביא בשיח ס"ק מא [שם מדבר לעניין תנור גרוף] האם ההיתר רק שהריקנית הפוכה או אפ' כשעומדת כדרכה ?. ושאלתי רב ואמר לי שזה כמו להניח על שתי בלעך שפשוט לו שאסור ולכא' נ"ל שאף בזה זה חידוש שאסור ואם נאסור זה כי נדון אותם כבלעך אחד אך בתבנית בתוך תבנית כשהם לא אותו גודל אולי יש להתיר ואם האוכל בשקית אולי יש לאסור שיש דרך ליתן שקית עם אוכל בתוך תבנית. ב.אם הניח על בלעך מער"ש שתי תבניות אחד על השני האם שרי להניח את העליונה על הבלעך עצמו בשבת ?. ושאלתי רב ואמר שאם מותר להניח בשבת על קדירה מלאה א"כ מוכח שאינו נחשב על האש וא"כ אסור. אך נראה לי שזהו חידוש גדול שהרי הטעם באיסור להניח על האש הוא או משום שמא יחתה, או מחזי כמבשל. וכאן הרי ודאי מונח על האש עצמה רק שיש כאן היכר ומהכ"ת לחדש שהסרת ההכר תחשב למני בתחילה

יש בזה אריכות גדולה בדברי הפוסקים ונסכם את הדינים העולים בקצרה מסוגיא ארוכה זאת. מרן כותב בסי' רנג' סעיף ה' מותר לתת על פי קדרת חמין בשבת תבשיל שנתבשל מערב שבת כל צרכו כגון פאנדיש וכיוצא בהן, לחממן לפי שאין דרך בשול בכך.ואיירי אפי' בקדרת חמין שעומדת על האש ומותר לתת שם לכתחלה בשבת על הקדירה משום שאין דרך בשול בכך על ידי הפסק קדרה, וכ''כ שם המשנה ברורה. וכ''כ השו''ע בסי' שיח' סעיף ח' שמותר להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם שעל האש. אלא שיש סתירה בדברי מרן שבסימן רנג' סעיף ג' כתב המשכים בבוקר וראה שהקדיח תבשילו וירא פן יקדיח יותר, יכול להסיר קדרת התבשיל ולהניח על פי הכירה קדרה ישנה ריקנית, ואז ישים הקדרה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדרה הריקנית, אבל יזהר שלא ישים קדירתו על גבי קרקע, ושתהיה רותחת. ויש לעיין מדוע אסור לתת את הקדירה עם התבשיל ע''ג הקרקע והרי מותר לתת לכתחילה את הקדירה עם התבשיל דהיינו נתינה לכתחילה מותרת כמו שכתב מרן בסעיף ה' ושיח' ח' שהרי שמא יחתה אין כאן וגם מיחזי אין כאן א''כ מדוע צריך תנאי חזרה וכן הקשה הבאור הלכה שם ברנג' בד''ה ויזהר שלא ישים וכו'. אמנם נאמרו בזה כמה תירוצים. א. הפרי מגדים תי' שבסעיף ה' איירי בקדירה עם אוכל שעומדת על הכירה ועל הקדירה הזאת רוצה להניח קדירה עם אוכל וזה מותר אפי' לכתחילה משום שכאשר מעמיד הקדירה שלו עליה זה לא חשיב כלל כעומד על הכירה אבל בסעיף ג' ששם יש קדירה ריקנית ועומדת רק לסתם את חם הכירה שלא יהיה כל כך חם, נעשית הכירה על ידי זה רק כשאר כירה גרופה וקטומה דאסור לתן עליה בשבת תבשיל לכתחלה.וכ''כ הבאה''ל בשמו. ב. עיין במג''א בסי' שיח' ס''ק כו' שנראה מדבריו חילוק אחר ושם משמע שהחילוק הוא האם מניח תבשיל יבש או מניח תבשיל לח שאם מניח תבשיל יבש מותר להניח לכתחילה אפי' ע''ג קדירה ריקנית שאין דרך בישול בכך אמנם אם מניח דבר לח רותח אסור ע''ג כירה ריקנית מפני שגזרינן אטו לח שאינו רותח דהיינו לשיטתו אין הבדל בין קדירה ריקנית או עם אוכל אלא כל ההבדל הוא בין אם מניח דבר יבש שמותר לבין אם מניח דבר לח שאסור. והנקודה במגן אברהם היא שאין דרך בישול בכך ע''ג קדירה שמונחת ע''ג הכירה. ונפק''מ בין הפר''מ לבין המג''א שלדעת הפר''מ אם מניח טס של מתכת ע''ג האש אסור להניח ע''ג קדירה מפני שעשוי רק לסתום האש ועדיין נראה כמבשל אבל לדעת המג''א מותר לתת עליו תבשיל יבש. דאין דרך לבשל כך באותו מקום וממלא כך יוצא בשאלתנו הנ''ל לתת אוכל ע''ג טס של מתכת לדעת המג''א מותר דבר יבש שאין דרך לבשל כך ולדעת הפר''מ אסור לתת שם אוכל דהוי כמניח לכתחילה. ולגבי השאלה השניה לכאורה יש לומר שלדעת הפרי מגדים שאם מניח על גבי קדירה עם אוכל הו"ל כאלו שלא מונח על גבי כירה א"כ כאשר מעביר את זה לבלעך עצמו אסור, אבל לדעת המגן אברהם יש לומר שהכל תלוי במה מדובר אם זה מאכל עם רוטב אז יש גזירה ואם זה מאכל יבש מותר כנ"ל. מקורות הדברים נמצאים במקום שצוין והמקור שהבאת מהמשנה ברורה בסי' שיח ס"ק מא' אינו עניין לכאן אלא שם איירי לעניין תנור ודינו שונה כמבואר בסי' רנג סעיף ה' במש"ב ס"ק צ'