האם בני ספרד יכולים לברך ז' ברכות בסעודות של שבת חתן, הנערכת במתחם האכילה והשינה של ישיבה וכד'?

הנה מנהג בני אשכנז לברך שבע ברכות של ברכת חתנים בכל סעודה שעושים לכבודם גם מחוץ לביתם (שלא כדעת הרמ"א), ומנהג בני ספרד לברך כן רק אחר סעודה הנעשית לכבודם בביתם, וכפשט דברי מרן השולחן ערוך (סב, י. למעט כמה קהילות שנהגו לברכם).
אמנם בסעודות שבת חתן הנערכות בבית מלון או במתחם של ישיבה וכד', יכולים לברך את כל שבע הברכות על ידי סועד מבני אשכנז, משום שאז מצטרפים כמה וכמה ספקות להקל:
א. שמא הלכה כהר"ן וסיעתו, החולקים וסוברים שיש לברכם אף בסעודות שמחה שנעשים מחוץ לביתם.
ב. שמא הלכא כהט"ז וסיעתו, שעתה שאין עושים חופה בביתם יש לברכם בכל מקום. ג. שמא כסברת הגר"ד הלוי וברכת ה', שעתה שאינם גרים בבית הוריהם, הם שמחים יותר כשעורכים סעודה לכבודם בבית אחר.
ד. שמא הלכה כהרדב"ז [והו"ד בכנה"ג ללא חולקים] שאם יצאו מפני שבית החופה קטן מהכיל הקרואים [וכפי שמצוי היום שהחתן והכלה גרים בדירת חדר], מברכים שם שבע ברכות, לפי ששם הוא עיקר השמחה.
ה. שמא כאומרים שאולם שכור הוי כבית החתן, ששכרוהו הוריו בשבילו, ושכירות ליום ממכר הוא (וכל שכן בשבת חתן שיש בו שמחה יתירה. ועוד שישנים שם והוי קבע טפי). וגם אם נחשיבהו על כל פנים כבית ההורים, שמא הלכה כדעת הגרב"צ אבא שאול, שבבית הורי החתן שפיר דמי לברך גם למרן. ועוד בשבת חתן שיש בו שמחה יתירה, וגם ישנים שם והוי קבע טפי.
ו. שמא הלכה כאומרים שאשכנזי הנמצא בשמחת שבע ברכות של ספרדים, יכול לברך כמנהג עדתו.
והמברכים אותם שם על ידי סועדים מבני ספרד שפיר יש להם על מה שיסמכו, שגם בזה ישנם כמה ספקות וצדדים לברך כנ"ל (וכן פסקו הגר"מ אליהו, הגרש"מ עמאר והגר"מ מאזוז מטעם שיש שם שמחה יתירה, וכן נהג מרן הרב עובדיה זצ"ל בכמה מקרים ע"פ כמה עדויות. וכל שכן בהצטרף כל הנ"ל).
ונראה שגם המברכים בשאר שבעת ימי שמחת החתן וכלה על ידי סועד מבני אשכנז, גם בסעודה שאינה בביתם ואין לנים שם, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמכו מטעמים הנ"ל (ושו"ר שכן פסק הגר"מ אליהו בשעת הדחק, וכן הורה מרן זצ"ל במעשה שהיה, כעדות בנו הרשל"צ).