אדם ערבב סלט שמעורב בו גבינה בולגרית (קרה) בכף בשרית, מה דין הכף. ומה דין הסלט?

כיון שמיירי בגבינה קרה לכאורה הסלט מותר והכף סגי לה בשטיפה היטב. אולם כיון שגבינה בולגרית היא גבינה מלוחה יש לדון בו מדין מליח, שמבליע טעמו אף כאשר היא קרה, והנה לדעת השו"ע (סימן צ"א סעיף ה') שרק מליח שאינו נאכל מחמת מילחו, חשיב מליח, ממילא ודאי דאין הכף נאסרת מחמת הגבינה דאין היא נחשבת 'מליח'. אולם הרמ"א החמיר שכל מליח לצלי חשיב מליח, ופירושו שאף שהוא נאכל מחמת מילחו חשיב מליח, אלא שאכתי יש לדון מה ההגדרה של מליח לצלי, האם בכל נתינת מלח כל שהוא לטעם חשיב מליח, ודן בזה ביד יהודה (צ"א כ') וכתב שכל שהמאכל מוגדר מאכל מלוח, חשיב מליח, אפילו שכך נאכל, ונראה לבאר שיש מאכלים שנותנים בהם מלח לטעם בלבד, ויש מאכלים שנאכלים כמאכלים מלוחים, וגבינה בולגרית היא בודאי בהגדרה זו, דנחשבת גבינה מלוחה, ועל כן הכף צריכה הכשר, אולם הסלט מותר דאין המלח מוציא מן הכלי כמבואר בסימן ק"ה (סעיפים י"ב וי"ג), ואף שאין מליח אוסר אלא א"כ הוא לח מחמת מילחו, נראה ברור שאף גבינה בולגרית יש עליה רטיבות מן המי מלח שנשרו עמה וזה חשיב לח מחמת מילחו, ודו"ק.

ועל כן לדעת השו"ע הכף והסלט מותרים, ולדעת הרמ"א הכף צריכה הכשר, והגבינה והסלט מותרים.