שלום לרב! זכיתי ואני גר בדירת גן, בית עם חצר ואדמה, ואני מגדל באדמה קצת פרחים וירקות והשנה (תשפ"ה) היה עצירת גשמים ורק בתאריך י' שבט ירדו גשמי ברכה מרובים ושמחתי מגשמים אלו מאד, איך /מה אני צריך לברך/ להודות לה' על כך?

בשו"ע (או"ח סי' רכ"א) מובא שאם היה עצירת גשמים [ובארץ ישראל בסתמא יש יובש, ויש שמחה בירידת גשמים .משנ"ב סק"א. ועכ"פ בודאי כשאין השנים כתיקונן כשנה זו] וירדו גשמים כשיעור שיעלו אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה (היינו כשירדו מספיק מים לאדמה שכשיורדים עוד טיפות עליהם, התחתונות "קופצות" לקראת העליונות) צריך 'כל אדם' שאין לו שדה לברך: מודים אנחנו לך ה' אלוהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים וכו' (כנוסח נשמת) עד- הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו [י"א שיסיימו כל נוסח נשמת] וחותם בא"י אל רוב ההודאות. ואם יש לו שדה- יברך שהחיינו. ואם יש לו שותף בשדה (ובני ביתו בכלל.משנ"ב ד'. ולכה"ח [י"א] אינם בכלל שותפים) - מברך "הטוב והמטיב" (במקום שהחיינו). ודעת כה"ח (יב) אינו צריך לומר גם נוסח "מודים" הנ"ל ודעת החזו"ע (ברכות עמ' שפז) שיאמרו ויחתמו בלא ברכה. וא"כ לכאורה יש לשואל זה לברך שהחיינו/ הטוב והמטיב, אך במור וקציעה (סי' רכא) כתב שזהו דוקא ביש לו שיעור גינה, ועכ"פ גודל 15 אמה על 15 אמה כ-7/7 מטר, וי"א הגר"מ מאזוז זצ"ל דדוקא בחקלאי שיש לו פרנסה ממנה, אבל סתם פרחים ואפי' מעט ירקות ואין פרנסתו ממנה אין לו לברך, וכן בכל ברכות כעין אלו של "הטוב והמטיב" דעת האחרונים שלא לברך בשם ומלכות (בא"ח ראה ה"ח, חזו"ע ברכות עמ' שפ"ח, והליכות ברכות לראש בית ההוראה מו"ר ר' אופיר מלכא שליט"א בסי' רכג עמ' תנד הערה ז' שנהגו שלא לברך אף שאינו ברור) לכן נראה שלא יברך אלא יקח בגד או פרי חדש ויברך עליו שהחיינו ויכון לפטור את שימחתו בירידת הגשמים, וביש לו שותפים יכון בברכת הטוב והמטיב והיא ברכה רביעית שבברכת המזון וכמובא באורל"צ (ח"ב עמ' קמב) וכן שאלתי להרה"ג ר' שלמה ידידה זעפראני שליט"א וכך הורה ע"פ האורל"צ הנ"ל , והוסיף שא"ל חכם בן ציון שמי שנהג לברך יש לו ע"מ לסמוך ובפרט אם יש לו שיעור גינה והוא חקלאי ושמח מאד אם נהג לברך יש לו ע"מ לסמוך.